באם אתם רוצים להיכנס לתחום הצילום ולהפוך לצלמים מקצועיים, הגעתם למקום הנכון! עולם הצילום מלא במושגים טכניים, אבל אל דאגה, אנחנו כאן כדי לפשט את העניינים ולהראות לכם את המונחים שכל צלם סטילס מתחיל חייב להכיר. אז, תפסו את המצלמה שלכם ובואו נתחיל!
חשיפה (Exposure)
כשאנחנו מדברים על חשיפה, אנחנו מתכוונים לכמות האור שמגיעה לחיישן המצלמה בזמן הצילום. החשיפה היא לב ליבו של כל צילום והיא מורכבת משלושה משתנים עיקריים: צמצם, מהירות תריס ורגישות ISO.
צמצם (Aperture)
הצמצם הוא הפתח בעדשה שדרכו נכנס האור. הוא נמדד בערכים כמו f/2.8, f/4, f/8. צמצם פתוח (מספר נמוך) מכניס יותר אור ויוצר עומק שדה רדוד, בעוד שצמצם סגור (מספר גבוה) מפחית את כמות האור ומגדיל את עומק השדה.
מהירות תריס (Shutter Speed)
מהירות התריס קובעת כמה זמן התריס פתוח ומאפשר לאור להיכנס. כשאנחנו מצלמים ורוצים להקפיא תנועה – מהירות תריס מהירה (למשל 1/1000 שנייה) מקפיאה תנועה, בעוד שמהירות תריס איטית (למשל 2 שניות) מאפשרת לטשטש תנועה.
רגישות ISO (ISO Sensitivity)
ISO קובע את רגישות חיישן המצלמה לאור. ערכים נמוכים (ISO 100) מתאימים לתנאי תאורה טובים ויוצרים תמונות עם פחות רעש, בעוד שערכים גבוהים (ISO 1600) מתאימים לתנאי תאורה נמוכים אך יוצרים יותר רעש.
בתמונה הבאה השווה בין גרעון (רעשים דיגיטליים) כתוצאה מאיזו גבוה מאוד,
לעומת איזו גבוה סביר.
איזון לבן (White Balance)
איזון לבן קובע איך הצבעים בתמונה ייראו בהתאם לתאורה הסביבתית. כאשר אתם מצלמים באור שמש, באור פלורסנט או בתאורת טונגסטן, חשוב להתאים את האיזון הלבן כדי שהתמונות יראו טבעיות.
שתי שיטות עיקריות לקביעת איזון לבן – במספרים (קלווין) או בסצנות מותאמות מראש במצלמה, וביניהן בחירה באין המצבים שתיארנו, למשל.
ככל שהקלווין גבוה יותר – התמונה צהובה יותר, וככל שהוא נמוך יותר – התמונה כחולה יותר.
למצלמים ב RAW – אפשר לקבוע את רמת הקלווין בדיעבד לאחר הצילום, בעריכה במחשב, לכן אפשר לתת למצלמה לקבוע WB אוטומטי, ורק אם יש לה טעות – לתקן לאחר מכן.
המושגים בצילום כאן: WB, איזון לבן, קלווין.
עומק שדה (Depth of Field)
עומק השדה הוא הטווח שבו האובייקטים בתמונה נראים חדים. כשאנחנו מצלמים במצב של עומק שדה רדוד אנחנו מתמקדים בעצם מסוים ומשאירים את הרקע מטושטש, בעוד שעומק שדה עמוק שומר על חידוד של כל האובייקטים בתמונה.
פוקוס (Focus)
פוקוס הוא האזור בתמונה שבו האובייקטים חדים וברורים. אתם יכולים להשתמש בפוקוס אוטומטי או ידני כדי לשלוט בחידוד של האובייקטים המרכזיים בתמונה שלכם.
שיטות הפוקוס השונות AF-S, AF-C, או ידני – M – נותנות לכם שליטה טובה יותר במערכת הפוקוס במצלמה.
מצב AF-C – מאפשר למצלמה להתפקס בזמן תנועה של אובייקט, לדוגמה בצילומי ספורט וריקוד.
מצב AF-S – מאפשר לכם להתפקס על נקודה ספציפית ולנעול פוקוס. למשל, להתפקס על האובייקט, לשמור חצי לחיצה של צילום, ולהסיט את המצלמה כדי לתקן קומפוזיציה.
מצב M – נותן לכם לשלוט בצורה ידנית בפוקוס. עוזר במקרים בהם המצלמה "לא מבינה" על מה אנחנו רוצים להתפקס.
מושגי הצילום כאן: פוקוס, AF-C, AF-S, M. שמות נוספים בקיצור – M,C,S
קומפוזיציה (Composition)
קומפוזיציה היא הדרך שבה המרכיבים השונים מסודרים בתמונה. ישנם כללים רבים לקומפוזיציה כמו "חוק השלישים", קווים מובילים ומסגור. שימוש נכון בקומפוזיציה יכול להפוך תמונה טובה לתמונה מעולה.
RAW ו-JPEG
כשאתם מצלמים תמונות, תוכלו לבחור לשמור אותן בפורמט RAW או JPEG. קבצי RAW שומרים על כל המידע שהחיישן לוכד וזה נותן לנו גמישות רבה יותר בעריכה, בעוד שקבצי JPEG דחוסים יותר ותופסים פחות מקום אחסון.
בוקה (Bokeh)
בוקה הוא האיכות האסתטית של האזורים המטושטשים בתמונה, במיוחד הנקודות המטושטשות של האור ברקע. צלמים רבים אוהבים להשתמש בבוקה כדי להוסיף אפקטים מיוחדים לתמונות שלהם.
הכרת המושגים הללו תעזור לכם להתחיל את הדרך שלכם בעולם הצילום עם בסיס חזק. זכרו שצילום הוא אמנות, וכל צלם מפתח את הסגנון הייחודי שלו. תמשיכו להתנסות, ללמוד ולשפר את המיומנויות שלכם. ואם יש לכם שאלות או שאתם רוצים ללמוד עוד, תמיד תוכלו להצטרף לסדנאות צילום שונות.
